מרומניה עד כפר חב"ד

זכרונותיו של הרב הרב משה אהרן טייכמן.

הרב טייכמן נולד ברומניה בראש השנה תרח"צ לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה טייכמן בכפר ציגנשי.

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, נשלח אביו למחנה עבודה, בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם הנאצים.

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת אחיו הצעיר לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי אליעזר זוסיא פרטיגול, שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב זלמן אבעלסקי, והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת תשי"א, והשתכנו בנס ציונה.

לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב זלמן אבלסקי נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, וכאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת תומכי תמימים לוד במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה קיבל את הדרכת הרבי כי מוטב להתפלל עם המודרכים מאשר להתפלל ביחידות במנוחת הדעת.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' ברוך פריז והתיישב בכפר חב"ד.

רעייתו מרת שרה, היתה מראשי הפעילים במוסדות חדרי תורה אור שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה 'ברוך אומר ועושה'ואת הספר על סבה החסיד ר' פאלע כהן "מאחורי מסך הברזל", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).

שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת תשס"ג הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל 'פני מנחם', ומאירים יסודות בתורת החסידות על מקורות בדברי חז"ל.