הרבניות - מנוקד

צרור סיפורים ועובדות מרתקות אודות ששת הרבניות לבית ליובאוויטש, נשותיהן של: אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.

לרבנית חיה מושקא יצא לאור כרך נפרד.

ספר משובח בסדרת "עטרת מלכות" בעריכת שניאור רבינוביץ.

טעימה מהספר:

בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, נָהֲגָה הָרַבָּנִית רִבְקָה לְחַלֵּק 'לֶקַח'. בְּנָהּ, הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ, הָיָה הוֹלֵךְ לְאִמּוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה 'לֶקַח'. גַּם תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה, הָאוֹרְחִים וְהַ'בַּעֲלֵי-בָּתִּים' שֶׁל לְיוּבַּאִוויטְשׁ הָיוּ מַגִּיעִים.

סֵדֶר חֲלֻקַּת הַ'לֶּקַח' הָיְתָה, שֶׁתְּחִלָּה הָיְתָה מְחַלֶּקֶת לִבְנָהּ, אַדְמוֹ"ר הָרַשַׁ"בּ, אַחַר-כָּךְ לְתַלְמִידֵי יְשִׁיבַת 'תּוֹמְכֵי תְּמִימִים', וּלְבַסּוֹף לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר. פַּעַם הִגִּיעַ הָרַבִּי לְבַקֵּשׁ 'לֶקַח' כָּרָגִיל, וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת בִּקֵּשׁ מֵאִמּוֹ מְחִילָה עַל שֶׁבְּעִנְיָן מִשְׁפַּחְתִּי מְסֻיָּם, נָהַג בְּנִגּוּד לִרְצוֹנָהּ. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ, הָרַבָּנִית רִבְקָה: בְּנִי, אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר:

כַּיָּדוּעַ, הָיוּ תּוֹשָׁבֵי הַיִּשּׁוּבִים וְהַכְּפָרִים נוֹסְעִים לִכְבוֹד הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים לָעִיר הַסְּמוּכָה, שָׁם יָכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר. פַּעַם הִתְכּוֹנֵן יִשּׁוּבְ'נִיק אֶחָד לִנְסוֹעַ אֶל הָעִיר לִפְנֵי יוֹם-הַכִּפּוּרִים, כִּבְכָל שָׁנָה, יַחַד עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ. בְּנֵי הַבַּיִת הִתְמַהְמְהוּ בַּהֲכָנָתָם, וְאָז הוֹדִיעַ לָהֶם הַיִּשּׁוּבְ'נִיק שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ לְבַדּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעַ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי (מָקוֹם שֶׁהָיָה יָדוּעַ לַמִּשְׁפָּחָה) יַמְתִּין לָהֶם לְיַד הָעֵץ שֶׁעָמַד שָׁם. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם, הִתְיַשֵּׁב הַיְּהוּדִי תַּחַת הָעֵץ. מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה עָיֵף, וְלָגַם קְצָת יַי"שׁ בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר, נִרְדָּם וְשָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה חֲזָקָה.

כְּשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, רָאָה שֶׁכְּבָר נָטוּ צְלָלֵי עֶרֶב. הוּא הֵבִין מִיָּד מַה קָּרָה - בְּנֵי בֵּיתוֹ פָּשׁוטּ שָׁכְחוּ מִמֶּנּוּ... וְעַכְשָׁו נִשְׁאָר בְּמַצָּב בִּישׁ: לְהַגִּיעַ לָעִיר לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה הוּא כְּבָר לֹא יַסְפִּיק, וְגַם הָיָה מְאֻחָר מִדַּי לַחֲזוֹר לְבֵיתוֹ מִבְּלִי לְחַלֵּל אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ. אוֹ-אָז הֵרִים הָאָב הַמִּסְכֵּן אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וְצָעַק בְּהִתְרַגְּשׁוּת: רִיבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! יְלָדַי שָׁכְחוּ עָלַי, וּבְכָל זֹאת הִנְּנִי מוֹחֵל לָהֶם. מְחַל-נָא גַּם אַתָּה לְבָנֶיךָ אֲשֶׁר שָׁכְחוּ אוֹתְךָ!

וְסִיְּמָה הָרַבָּנִית: הַלְוַאי וְיִמְחוֹל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְכֻלָּנוּ כְּפִי שֶׁאֲנִי מוֹחֶלֶת לְךָ!